šᵊmōnīm שְׁמֹנִים ‘quatre-vingt’ (hébreu)
Étymologie?:
multiple de šᵊmōneh שְׁמֹנֶה ‘huit’
Racines:
שׁמונה שׁמונה שׁמונה שׁמונה
šᵊmōnīm adj
1) quatre-vingts
1a) quatre-vingts (comme nombre cardinal)
1b) quatre-vingtième (comme nombre ordinal)
1c) en combinaison avec d'autres nombres