miqnēyāhū מִקְנֵיָ֫הוּ ‘Микнея’ (иврит)

Этимология^?: из miqneh מִקְנֶה ‘стада’ и yāh יָהּ ‘Господь’
Корни: מקנה יה

miqnēyāhū и собст м лиц
Микнея.